בחודש מאי השנה, מידע על עבודתו של סטיבן הוקינג, שבו היקום שלנו נחשב כחלק "מגה היקום", הופיע. המדען ערך מחקר יחד עם עמיתו מבלגיה, תומאס הרטוג. התברר שלא היתה זו העבודה האחרונה של סטיבן. לאחרונה, העיתונות קיבלה מידע על פרויקט אחר, אשר מדען מפורסם היה עסוק רק כמה ימים לפני מותו. כאשר הוקינג מת, המאמר "עלה בדעתו", הפרופסור באוניברסיטת קיימברידג ', מלקולם פרי.
מחקריו של המדען המנוח הוקדשו ללימוד פרדוקס המידע: סטיבן ניסה להבין מה קורה עם המידע בחורים שחורים.
תיאוריית הוקינג
בעבודותיו הקודמות טען המדען שוב ושוב כי הנחותיו של אלברט איינשטיין על תופעה זו אינן שלמות, והן מדגישות רק שלושה סימנים של עצמים חלופיים דומים: מסה, טעינה וספין. הוקינג הניח שלחורים שחורים, לכל הפחות, יש גם טמפרטורה.
סטיבן סבור כי כל עצמים מסיביים בחלל החיצון לאבד חום, זה יכול לגרום אידוי היעלמות של חורים שחורים. אמנם תהליך זה מנוגד לחוקים של מכניקת הקוונטים. עבודתו של הוקינג אינה מספקת תשובות לכל השאלות, אלא פשוט עושה כמה הנחות.
המאמר נקרא "אנטרופיה שחורה ושיער רך", המהווה מעין התייחסות לתהליך קליטת המידע על ידי חור שחור. תופעה זו נקראת "השיער" של החור השחור.
מדענים הציעו כי חפץ שנתפס בתוך חור שחור ישנה את טמפרטורתו. איכות זו נקראת אנטרופיה או פיזור אנרגיה. מידע על השינויים יהיה כנראה מאוחסן בצורה של מספר קטן של פוטונים או "שיער רך".
"העבודה מאפשרת לנו להניח ש"שיער רך" יכול לספר על האירועים הנוכחיים באנטרופיה של חור שחור, כמובן שאי אפשר לומר בוודאות גמורה שהאנטרופיה מגיבה לכל החפצים שנופלים לתוך חור שחור, ועדיין יש הרבה עבודה ומחקר. כבר התקדמות במחקר של תופעה זו קוסמית מסתורית ", - משותף הופעותיו מלקולם פרי.
"סטיבן כבר היה מאוד קשה לתקשר, הייתי צריך להפעיל את עוצמת הקול עד למקסימום כך שסטיבן היה שומע את תוצאות המחקר, למרות שאני בטוח שהוא כבר ידע את התוצאה הסופית", אומר פרי.