הממשל של דונלד טראמפ, בדומה לנשיאים האמריקאים הקודמים, רואה את נוכחותם של כלי נשק גרעיניים מודרניים במדינה ככלי יעיל להרתיע מתוקף פוטנציאלי מניסיון לפגוע בארצות הברית וכאלמנט של לחץ מדיני צבאי על מדינות לא ידידותיות.
על פי השקפתם של האסטרטגים האמריקנים, על הפנטגון לקבל את היכולת לספק לא רק שביתות אסטרטגיות עם טילים בין-יבשתיים עם ראשי נפץ בעלי עוצמה מוגברת, אלא גם שימוש בנשק גרעיני עם ראשי נפץ בעלי כוח נמוך. וכמובן, "השותפים" שלנו להניע את גישותיהם לפיתוח שלישיה הגרעינית עם הצורך להכיל ביעילות רוסיה וסין.
כחלק מפרויקט לפיתוח כוחות גרעיניים אסטרטגיים בארצות הברית, הם החלו לפתח ראש קרב גרעיני בעל עוצמה נמוכה, W76-2, אשר ישולב בתכנון הצוללות הגרעיניות של אוהיו, המרכיב הימי בשלישיית הגרעין האמריקנית.
ראוי לציין כי נשק גרעיני חדש נוצרים על בסיס של ראש קרב תרמו-גרעיני W76, אשר הופק בשנות ה -70 וה -80 של המאה הקודמת. נסיבות אלה מרמזות על כך שאין צורך בבדיקות גרעיניות נוספות. כוחו של ראש הקרב W76 מוגבל ל -100 קילוטונים. היא מצוידת בטילי בלידיסט טריידנט -2, אשר מותקנים על צוללות גרעיניות אסטרטגיות ברמה האוהית.
ההנחה היא כי ראש הקרב החדש W76-2 תהיה קיבולת של 5-6 קילוטונים. וזה יהיה גם לבוא עם הטיל הבליסטי Trident 2.
בנוסף ליצירה של ראשי נפץ חדשים לטילים בליסטיים, הפנטגון מפתחת ראשי נפץ גרעיניים נמוכים עבור טילי שיוט ימיים, המיועדים לשיגור מצוללות וספינות שטח.
ניכר כי הפנטגון משתמש במיומנות במצב הצבאי-פוליטי המתפתח בעולם ובעיקר בסיבוכים ביחסים עם הפדרציה הרוסית כדי לטעון את הצורך בפיתוח נשק גרעיני בעל קיבולת קטנה.
